אכילה סלקטיבית, הידועה גם בשם "אכילה בררנית", ממחקרים עולה כי זו בעיה נפוצה של ילדות, כאשר בין 13 ל-22% מהילדים בין הגילאים 3 ל-11 שנים מדווחים שהם אוכלי בררנים בכל זמן נתון.
אלו הסובלים מאכילה סלקטיבית בדרך כלל אינם סובלים מעודף משקל, מכיוון שהם צורכים קלוריות נאותות ממזונות מועדפים, אך התזונה שלהם עשויה להיות חסרה בערכים תזונתיים.
לחלק מהאוכלים הסלקטיביים יש חששות חושיים הקשורים לטעם, ריח, צבע או מרקם של מזונות, שעלולים להגביל את צריכתם למגוון צר כל כך של מזונות מקובלים עד שיכולים להתרחש ירידה במשקל או אי עלייה במשקל מתאים.
מחקרים הראו שכיחות גבוהה יותר של בנים הסובלים מאכילה סלקטיבית, כמו גם רמה גבוהה של חרדה.
על מנת לעזור לילדים/מתבגרים ומבוגרים יש לקבל טיפול רב מערכתי לכן פנו לרופא המשפחה לעזרה – זה משהו שדורש ידע ומקצועיות.
ובכל זאת מה התפקיד שלנו ומה ניתן לעשות?
חווית אכילה נעימה: אל תנסו בכוח להכניס מאכלים חדשים לתפריט, אל תתעסקו במה הוא לא אוכל – צרו אווירה נעימה בזמן הארוחות עם מה שהוא כן אוכל.
הציעו לילדכם להכין תפריט ביחד, לבשל ביחד, לערוך את השולחן בדרך זו הילד רואה, מריח, מרגיש את האוכל ורואה את המעבר שהוא עושה מחומר גלם לארוחה על הצלחה שלו.
ילדים רבים נמנעים מלהסתכל על האוכל אם הם לא אוכלים אותו – לכן שלבו אותו בפינוי האוכל, חשיפה לאוכל שנארז, חוזר למקרר או לפח יאפשר לו לראות את מה שהוא נמנע ממנו.
תנו לילד לאכול עם הידיים! כן, תנו לילד לאכול עם הידים, להרגיש את המרקמים לפני שמכניס לפה – הוא חווה את האוכל בדרך אחרת, הוא לומד אותו ובכך יורד הלחץ שלו מהלא מוכר או ממה שמפחיד אותו.
מנות קטנות: תגישו לו בצלחת מנה קטנה ביחס לצלחת ותנו לו לבקש עוד או לקחת עוד מנה. תזכרו זו ההתמודדות שלו אל מול האוכל.