אנו רואים ויודעים כי כמעט כל הילדים מגיל שנתיים שלוש מציגים שליטה ממסוימת על ההתנהגות אל לנו לצפות ולצפות להתנהגות מושלמת או לשליטה עצמית בגיל רך זה. כאמור, השליטה העצמית מתפתחת עם השנים, כאשר חלק מהשינויים הגדולים ביותר מתרחשים בין הגילאים 3 ל-7.
ההתנהגות עצמה מושפעת מגורמים רבים: מידת ההתפתחות האינטלקטואלית של הילד, הימצאותן של הפרעות התפתחותיות, כגון הפרעת קשב וריכוז, ומצבים בעלי השפעה מוטיבציה כלשהי עליהם. כל זה אומר שישנה שליטה כלשהי שיש לילדים על התנהגויותיהם בהתבסס על גילם ורמת ההתפתחות שלהם.
היות וילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) סובלים מליקויים בוויסות עצמי הגורמים לחוסר תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות, הם חווים קושי משמעותי לילדים נוירוטיפיקליים בטווח השליטה העצמית שלהם ורמת ההתפתחות שלהם.
לא ניתן לצפות מהם שיהפכו להיות כמו ילדים אחרים פשוט על ידי זה שניתן להם כל הזמן השלכות למעשיים או רק אימון בוויסות עצמי. הם יכולים להשתפר, כמובן, מבחינת השליטה בהתנהגותם, אך הדבר לוקח שנים של טיפול, הדרכה ותמיכה!!
אין בדברים להגיד שיש לוותר או לא לצפות מהם התנהגות נאותה ומכבדת, להפך יש להציב ציפיות אך יש לוודא שהן כאלו שהילד קשב יכול לעמוד בהם, שהן ראליות.
כלי העבודה הכי משמעותי הוא לחלק את הציפיות לחלקים מאוד מאוד קטנים – כדי לחוות הצלחה!
אם אתם מצפים מילדכם שישב במסעדה שעה וחצי ולא יזוז ולא יצעק – זו ציפייה התנהגותית לא ראלית! זה לא יקרה!
קחו את המטרה שלכם: לשבת במסעדה שעה וחצי ללא תזוזה וללא צעקות וחלקו ליעדים קטנים. יעדים שהילד יחווה הצלחה!
קבלו שלוש הצעות לעבוד עם ילדכם על שליטה עצמית:
1. משחק הרמזור לתרגול שליטה עצמית
הכינו כרטיס עגול/ דף בצבעי הרמזור: ירוק, צהוב , אדום. הסבירו ירוק אפשר ללכת, צהוב להאט, ולעצור שישי כרטיס אדום. קחו אתכם את הכרטיסים ותרגלו בחוץ בגן, בחוף הים – תנו להם לרוץ, לקפוץ ואז שלפו את הכרטיס המתאים לתרגול שליטה עצמית.
2. עצור לפני שאתה מגיב
אנו רוצים ללמד את הילד לחשוב לפני שהוא מגיב ע"י שנלמד אותו בכל פעם לשאול את עצמו: האם התגובה שלי/ פעולה/ התנהגות תשפיע לטובה או לרעה? האם התגובה של הצד השני תהיה טובה יותר או גרוע יותר? האם המצב יהיה טוב יותר או גרוע יותר?
זוהי דרך מצוינת ללמד את ילדכם כיצד לעצור ולחשוב לפני דיבור או משחק. כאשר ילדכם מגיב לסיטואציה מבלי לחשוב עם תרגול, הם יוכלו לשאול את עצמם את השאלה הזו לפני שהם מדברים או משחקים. לפעמים אתה יכול להקדים זאת גם - "זכור לחשוב האם התגובה שלך תעשה את המצב טוב יותר או גרוע יותר!"
3. הכינו כרטיסיות "אני צריך פסק זמן" או למדו את ילדכם לזהות איזה פסק זמן הוא צריך
פסק זמן לרגש: שימוש בספר, מוזיקה, צביעה, סרט.
פסק זמן באמצעות פעילות גופנית, למשל: ריקוד, ספורט, הליכה, מתיחות
פסק זמן רוחנית, למשל, יוגה, מדיטציה, מנטרה, נשימות.
פסק זמן עם שילוב חוויה חושית, למשל, מוזיקה מרגיע, משהו טעים לאכול טעם, מגע (ליטוף, עיסוי, לחיצות, חיבוק).
פסק זמן לדיבור עצמי חיובי, מטרות שהילד יכול לזכור להגיד לעצמו.
פסק זמן ובקשה לתמיכה חברתית למשל: לבקש עזרה מחבר, מורה, הורה. חבר טלפוני.
Kommentare